גיאת נ' חברת פלאפון בע"מ

פסק דין

עניינה של תביעה זו הוא בטענת התובע להתנערות הנתבעת מאחריותה לתיקון מכשיר הטלפון הנייד שלו.

טענות התובע

התובע טוען כי ביום 7.3.13 פנה למוקד שירות התיקונים של הנתבעת ומסר לתיקון את מכשיר הטלפון ברשותו בשל מספר תקלות: כניסת HDMI שאינה תקינה; פנל אחורי שרוט; לוח מקשים משופשף וניתוקים ברשת אלחוטית. לטענת התובע, למעט תקנות אלה עבד המכשיר כנדרש. בעת מסירת המכשיר לתיקון רכש התובע ביטוח למכשיר וזאת בהמלצת נציג הנתבעת, וכן קיבל התובע מכשיר חלופי.

ביום 13.3.13 הושב המכשיר לידי התובע עם שבר באחת הפינות וכן כשהוא אינו נדלק. על המכשיר הודבקה מדבקה "מושבת נזק לקוח". על-פי טופס "אישור על תיקון מכשיר", סיבת ההשבתה הינה קורוזיה.

הנתבעת דרשה מהתובע כתנאי לקבלת מכשיר מחודש לשלם דמי השתתפות עצמית בסכום של 1,000 ₪. הדרישה נראתה לתובע תמוהה, שכן הוא מסר את המכשיר לנתבעת כשהוא פועל, ועל כן פנה למנהל שירות הלקוחות. לגרסת התובע, המליץ מנהל שירות הלקוחות לתובע לקחת את המכשיר לבדיקה במעבדה פרטית הנמצאת בסמוך למקום.

הבדיקה במעבדה החיצונית נעשתה בנוכחות התובע ומנהל שירות הלקוחות, בה נקבע כי חלקי המכשיר הוחזרו לא כפי שצריך וכי המכשיר בר תיקון וללא קורוזיה. מנהל שירות הלקוחות שלח הודעה למנהל שירות התיקונים וביקש לבדוק שוב את המכשיר. במהלך השבועיים הבאים, הגיע התובע מספר פעמים על מנת לקבל תשובה בעניינו וזו טרם נתקבלה. ביום 27.3.13 הגיע התובע שוב אל מנהל שירות הלקוחות, וזה הפנה אותו לתשובת מנהל שירות התיקונים, כי קורוזיה ניתן לראות רק באמצעות מכשיר מיוחד. לפיכך, נטל התובע את המכשיר לבדיקה נוספץ במעבדה חיצונית, אשר קבעה כי המכשיר בר תיקון וללא קורוזיה, ובהמשך לקח התובע את המכשיר למעבדה נוספת אשר קבעה מפורשות כי אין סימני קורוזיה במכשיר.

חרף תוצאות המעבדה שהועברו לנתבעת, עמדה הנתבעת על דרישתה כי כתנאי לקבלת מכשיר מחודש יהא על התובע לשלם דמי השתתפות עצמית וכי לפנים משורת הדין , יידרש התובע לשלם סך של 600 ₪.

התובע טוען כי בשל התנהלות הנתבעת נגרמו לו נזקים רבים: תשלום למעבדות חיצוניות לשם בדיקת המכשיר בסכום של 100 ₪; הוצאות נסיעה בסכום של 825 ₪; אובדן שני ימי עבודה; תשלום עבור הביטוח; הוצאות, עגמת נפש וטרטור; אובדן תמונות ומסמכים אשר לא הספיק לגבות. כמו כן, בשל התנהלות הנתבעת נאלץ לרכוש מכשיר חלופי בסכום של 1,500 ש"ח. התובע העמיד את סכום נזקיו על סך של 13,000 ₪.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי התובע פנה אליה לתיקון המכשיר 21 חודשים לאחר רכישתו, ובהמשך לפניית התובע הועבר המכשיר לבדיקה במעבדה ונבדק על-פי הנחיות היצרן. בשל העובדה כי במכשירו של התובע נתגלו נזקי מים, נקבע כי המכשיר מושבת. הנתבעת טוענת כי תקלת קורוזיה מוחרגת באופן מפורש מאחריות היצרן, ולפיכך, נדרש התובע לשלם דמי השתתפות עצמית לשם תיקון התקלה.

הנתבעת טוענת כי גם בבדיקה חוזרת שנערכה על ידי מעבדת התיקונים, נמצא כי לא ניתן לתקן את המכשיר עקב חדירת נוזל.

הנתבעת מכחישה את חוות הדעת שצירף התובע וטוענת כי מעבדת הנתבעת פועלת על-פי הנחיות יצרן, להבדיל ממעבדות חיצוניות.

עוד טוענת הנתבעת, כי התובע לא פעל להקטנת נזקיו, שכן יכול היה לשלם השתתפות עצמית בסכום של 1,000 ₪ ולהימנע מלהגיע לתחנת השירות של הנתבעת לשם הארכת התקופה של המכשיר החלופי. לעניין זה מציינת הנתבעת, כי לתובע ניתן מכשיר חלופי גם לאחר שמכשירו הושב לרשותו, וזאת לפנים משורת הדין. בהמשך אף ניתנה לתובע הנחה בסכום של 400 ₪ לעניין גובה דמי ההשתתפות העצמית, אך הוא סרב.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הנזקים הנתבעים הם מופרזים ומופרכים, שכן לא צורפו קבלות על הוצאות דלק מלבד אחת, אין צורך באובדן ימי עבודה שכן ניתן להגיע למעבדות השירות לאחר שעות העבודה ואף אין מקום לזיכוי בגין שירות התיקונים עליו מנוי התובע, שכזה אינו כרוך בהתחייבות.

אשר לנזק בגין אובדן תמונות, הרי שלתובע סופק מכשיר חלופי ולכן אינו זכאי לפיצוי בגין נזק זה.

דיון והכרעה

העידו בפני התובע, טכנאית מטעם הנתבעת ומנהל שירות בנתבעת.

התובע חסר על גרסתו בכתב התביעה והדגיש כי אין זה מתקבל על הדעת כי ימסור מכשיר פועל לתיקון בשל מספר תקלות שוליות, בעוד הנתבעת תשיב לו את המכשיר כשהוא אינו פועל בשל נזקי קורוזיה. עוד ציין התובע, כי שתי מעבדות חיצוניות אליהן פנה באופן עצמאי קבעו כי אין קורוזיה במכשיר וכי מכשירו של התובע ניתן לתיקון.

מנגד, העידה טכנאית מטעם הנתבעת כי בדקה את מכשירו של התובע וגילתה בו סימני קורוזיה. לאחר ניקוי המכשיר, גילתה כי המכשיר תקול וכי אינו ניתן לתיקון. ואולם, לא היה בפי טכנאית הנתבעת הסבר כיצד יתכן כי המכשיר נמסר לתיקון בעודו פועל כאשר היו בו ליקויים מסוימים והושב לידי התובע כשאינו עובד לחלוטין.